מבחן על חומש בראשית - בעז הלר
1.
א.
(1)
שתי דוגמאות שמציגות את אברם כמאמין גדול באל הן:
דוגמה ראשונה: כשאלוהים אומר לאברם לעזוב את כל מי ומה שהוא מכיר הוא באמת עושה את זה (ושהוא עשה את זה כשהוא בן 75). התבססתי על פסוקים אלה: "וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ". (פרק י"ב פסוק א') פסוק זה מראה שאלוהים ביקש מאברם לעזוב את המשפחה שלו, החברים שלו וכל מי שהוא מכיר. התבססתי גם על "וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן". (פרק י"ב פסוק ד') פסוק זה מראה שאברם באמת עשה את מה שאלוהים אמר לו.
דוגמה שנייה: כשאלוהים אומר לאברם ללכת (כשהוא בן 75) דרך שהוא לא יודע מה יהיה בה. אפילו כשאלוהים אומר לו שהוא צריך ללכת הוא לא הראה לו עדיין לא לאן הוא צריך ללכת ולא מה יהיה בדרך ואם הדרך תהיה קשה. התבססתי על פסוקים אלה: "וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ". (פרק י"ב פסוק א') פסוק זה מראה שאלוהים מבקש מאברם ללכת אל ארץ לא ידועה בגלל שכתוב בו " אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ" בלשון עתיד מה שמראה שאברם עוד לא ראה את הארץ או את הדרך אליה. התבססתי גם על "וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן". (פרק י"ב פסוק ד') פסוק זה מראה שאברם באמת הלך אל אותה ארץ לא ידועה באותה דרך לא ידועה בגלל שכתוב "וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה".
(2)
הוכחה: כתוב "וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ". (פרק י"ב פסוק א') בגלל שכתוב קודם את הדברים שיהיה לאברם יותר קל לעכל. קודם כתוב "מֵאַרְצְךָ֥" (וזה יותר קל ללכת מהארץ שבה אתה גר מאשר עם האנשים שאתה מכיר ובגלל זה כתוב בחלק האחרון של הצו "וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ") ואחרי זה כתוב "וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖" (ובגלל שכתוב בפסוק ד' של אותו פרק "וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן" מה שאומר שהוא כבר אדם מבוגר אז יותר קל לו לעזוב את המקום שבו הוא נולד או כמו שמתואר בתנך "וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖" כשאתה בן 75 מאשר כשאתה ילד בן 8 או משהו כזה...) ורק בסוף אלוהים אומר לו "וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ" (שזה החלק הכי קשה בגלל שזה אומר שהוא צריך לעזוב את אבא שלו כדי ללכת לאותה ארץ שהוא בכלל עוד לא ראה).
ב.
(1)
הקושי שאותו מוצאים הפרשנים הוא שבפרק י"א פסוק ל' כתוב "וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד" אז לא הגיוני שאברם ושרי הביאו ילדים לעולם אז הפרשנים מפרשים את החלק בפרק י"ב פסוק ה' שבו כתוב "וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן" כדי שמי שקורא את התנ"ך לא יחשוב שהיו להם ילדים כשהם יצאו מחרן אז הם אומרים למה הכוונה ב"וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ".
(2)
רש"י פותר את הקושי בכך שהוא אומר שאברם ושרי לקחו איתם את האנשים שהם גיירו בחרן לארץ שאלוהים אומר לאברם ללכת אליה.
רבינו בחיי פותר את הקושי בכך שהוא אומר שאברם ושרי לקחו איתם את העבדים והילדים של העבדים שלהם שהם קנו בחרן לארץ שאלוהים אומר לאברם ללכת אליה.
ג.
(1)
הבדל בין התיאור של משפחת אברם במסע שלהם לארץ הוא שבמסע בפרק י"ב לא היה כתוב שהם עשירים בצורה שהיא לא נורמלית. היה כתוב רק שהם לקחו איתם את הרכוש שלהם בפסוק "וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כׇּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן". (פרק י"ב פסוק ה') ובגלל שכתוב בפסוק הזה שאברם לקח איתו את הרכוש שלו. רואים את זה בגלל שכתוב "וְאֶת־כׇּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ" באותו פסוק. ובפרק י"ג כתוב שהאדמה לא יכלה לשאת אותם בגלל שהיה להם כל כך הרבה רכוש בפסוק "וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו" (פרק י"ג פסוק ו') מה שאומר שהם עשירים יותר ממה שהם היו כשהם יצאו מאור כשדים בגלל שאם האדמה לא יכלה לשאת את רכוש אברם ורכוש לוט יחד בפרק י"ג אז בטוח שהעבדים (אפילו עם העזרה של אברם, לוט ושרי) לא יכלו לקחת את הרכוש ממקום למקום. מה שמראה שהשינוי שהתחולל במשפחתו של אברם הוא שהם התעשרו מאוד.
(2)
המידע שנמסר לנו על העמים שיושבים בארץ בפרק י"ב הוא עצם זה שהכנעני אז היה בארץ. הסקתי את זה מתוך הפסוק שבו כתוב "וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ". (פרק י"ב פסוק ו') מטרת מסירת המידע בקטע זה היא כדי לגרום לאברם להבין עד כמה גדולה ההבטחה שאלוהים מבטיח לו בפסוק הבא שבו כתוב "וַיֵּרָ֤א יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו" (פרק י"ב פסוק ז') בפסוק זה אלוהים מבטיח לאברם שכל השטח ששייך לעמים האחרים שיושבים באותה תקופה בארץ יהיה שייך לצאצאים של אברם.
בפרק י"ג אנחנו שוב מקבלים את אותו מידע שאומר שעמים אחרים יושבים בארץ בפסוק שבו כתוב " וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ". (פרק י"ג פסוק ז') בפסוק זה מסופר על הריב בין רעי מקנה אברם לבין רעי מקנה לוט ובנוסף על זה שהכנעני והפרזי הם העמים שהיו אז בארץ בכך שכתוב "וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ" וזה אותו מידע שקיבלנו בפרק י"ב. המטרה במסירת המידע בפרק י"ג היא להסביר את הפסוק הבא שבו כתוב "וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ". (פרק י"ג פסוק ח') ההסבר הוא ספציפית לחלק של הפסוק שבו כתוב "כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ" כדי להראות שבארץ לא היו רק אנשים מהמשפחה שלהם בגלל זה אברם מזכיר ללוט שהם "אַחִ֖ים". בנוסף המטרה במסירת אותו מידע היא להראות מאיזה עם היו אנשי סדום בגלל שלוט בחר ללכת לסדום ובגלל שצריך להראות שאנשי סדום החוטאים לא היו מהעם של אברם.
בחרתי בשאלות 2 ו-3
2.
א.
(1)
קושי ראשון: הפסוק שבו כתוב "אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ" (פרק י"ב פסוק י"ג) בפסוק זה אברם אומר לשרי לשקר שהיא אחותו כדי שלא יהרגו אותו אבל השקר הזה גורם לזה שהמצרים יאנסו את שרי ואברם יודע שזה יקרה.
קושי שני: הפסוק שבו כתוב "וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ" (פרק י"ב פסוק י') בפסוק זה מסופר שאברם הלך למצרים בגלל שהיה רעב בארץ. הקושי הוא עצם זה שאברם ירד למצרים בגלל שזה אומר שהוא לא מאמין שאלוהים יעזור לו בארץ.
(2)
טענה זאת מוכיחה שאברם הוא נבחרו של האל בגלל שהתוצאה הסופית היא מה שקורה בפסוק שבו כתוב "וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ" (פרק י"ב פסוק כ') בפסוק זה פרעה מגרש את אברם עם אשתו וכל מה שיש לו. זה מוכיח שאברם הוא נבחרו של האל בגלל שאלוהים (ששולט בהכל) גרם לזה שהתוצאה הסופית תהיה זה שאברם יחזור לארץ שאלוהים שלח אותו (למרות הדברים הרעים שהוא עשה במצרים) מה שמראה שאלוהים לא עזב אותו.
ב.
(1)
פרעה מקבל עונש בפסוק שבו כתוב "וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם". (פרק י"ב פסוק י"ז) והמלבי"ם מנמק את זה כשהוא אומר ששרה גלתה לפרעה שהיא אשת אברהם והוא מקבל עונש על זה שהוא בכל זאת רצה לאנוס אותה.
(2)
לדעתי פרעה נענש בצדק בגלל שבין אם שרה הייתה אשתו של אברם ובין אם היא הייתה אחותו הוא בכל זאת לקח אותה ורצה לאנוס אותה. וזה עדיין משהו שהוא צריך לקבל עליו עונש. אני קראתי שפרעה לקח את שרה בפסוק שבו כתוב "וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה". (פרק י"ב פסוק ט"ו) ספציפית בגלל החלק שבו כתוב "וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה" מה שמראה שלקחו אתה שרה לבית פרעה.
3.
א.
(1)
החשש שאותו מביע אברם הוא שבאותה תקופה היה נהוג שאדם עושה עסקה עם העבד שלו שהעבד מטפל באותו אדם ואם אותו אדם מת בלי ילדים אז כל רכושו של אותו אדם הולך לעבד שלו אז כשכתוב בתנ"ך "וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר" (פרק ט"ו פסוק ב') או ספציפית כשכתוב "וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר" הכוונה היא שאברם לא רוצה שכל הרכוש הרב שלו לא יעבור למישהו מהמשפחה שלו אלא לעבד שלו. מה שאברם כן רוצה הוא שכל הרכוש הרב שלו יעבור לבן שאלוהים הבטיח לו. תגובתו של ה' לחשש של אברם היא לומר לו לספור את הכוכבים ולומר לו שכמו שאי אפשר לספור כמה כוכבים יש בשמיים גם לא יהיה אפשרי לספור את הצאצאים שלו. המעשה הסמלי שה' מבקש האברם לעשות הוא לבתר "עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל" (לעשות בעצם את ברית בין הבתרים) ואני קראתי את זה מהפסוק שבו כתוב "וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל". (פרק ט"ו פסוק ט') מתרתו של המעשה הסמלי הזה היא לעשות ברית בין ה' לאברם.
(2)
מידע זה יכול לחזק את חששו של אברם בכך שהוא מוכיח את מה שציינתי קודם. הוא מוכיח שבעבר היה נהוג שאדם עושה עסקה עם העבד שלו שהעבד מטפל באותו אדם ואם אותו אדם מת בלי ילדים אז כל רכושו של אותו אדם הולך לעבד שלו.
ב.
(1)
דבריו של קובי אוז לא עולים בקנה אחד עם המתואר בפסוק ו' בגלל שפסוק ו' אומרים לנו שאברם האמין בה' אז בעצם נצנוץ הכוכבים כן הצליח להרים את רוחו של אברם.
(2)
כן בגלל שבפסוק ח' אברם מבקש מה' הוכחות מה שאומר שהוא לא האמין בה' אז נצנוץ הכוכבים לא הצליח להרים את רוחו של אברם.