מטלה על שיר מספר 10 של יהודה עמיחי

1. בשיר מתואר שיעורי מתמטיקה בבית הספר ספציפית על שאלות שעוסקות ברכבות שיוצאות ממקום אחד למקום אחר ומתי הם יפגשו. מדובר על זה שלא שואלים מה יקרה כששני הרכבות ייפגשו. יהודה עמיחי משווה את הבעייה במתמטיקה בנושא רכבות ומפגשם למפגש בין אנשים שבאים ויוצאים ממקומות שונים למקומות אחרים ומתי יפגשו. בבית השני של השיר מדובר על התשובות לשאלות בספר לימוד החשבון. והכותב זוכר את החוויה שאין לו דרך לראות את התשובות כי המורה לא אישר. בנוסף זוכר גם את הרגע שקיבל את הרשות מהמורה להסתכל בתשובות שבאותו רגע הוא יכל לראות במה צדק ובמה טעה בלי להיות באי וודאות. ובסוף כותב "אמן" ולדעתנו ה"אמן" מראה את זה שכל הבית השני עוד לא קרה בגלל שהמשמעות של המילה "אמן" היא אל מלך נאמן (בקשה מהאל שיעזור).

2+3. הביקורת המובעת בשיר היא כלפי כמה דברים:

• משרד החינוך\מערכת החינוך – שמלמדים להסללה ולדיכוי החשיבה היצירתית של התלמיד.
• המורים – שלא נותנים תשובות ומשאירים את התלמיד באי-ודאות.
• הגישה האנושית – בשיר מתואר שאנשים באים ממקומות שונים ולא לוקחים רגע לחשוב עם מי יפגשו ומה יעשו כשיפגשו.
• ספר הלימוד – שנותן לתלמידים אי ודאות. לדעתנו גם התשובות שנמצאות בספרי לימוד במתמטיקה קצרות ומשאירות אותך עם אי-ודאות

1. אנחנו מסכימים עם הביקורת ב100% בגלל שגם בשיעורים שלנו במתמטיקה מכריחים אותנו לפתור את התרגילים לבד, בלי עזרה ולהישאר בחוסר ודאות. הביקורת שלנו כלפי הגישה האנושית מוצדקת לגמרי בגלל שהיום לאנשים אין זמן לדבר עם אנשים, להיות מנומסים אליהם ולקבל את הדעה שלהם.
2. לדעתנו השיר נותן פתרון שהוא התשובות בספר ושהמורים יתנו לראות את התשובות. התשובות מייצגות את הפתרון לבעיות בחיינו המוצגות כ"ספר לימוד החשבון". הספרים בימינו עוזרים לפתור את החששות שעשינו משהו לא נכון.