פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה
פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה (1881-1914)
מאפייני היישוב היהודי בארץ ישראל לפני ההתיישבות הציונית
עד מלחמת העולם הראשונה (1917) ארץ ישראל נשלטה על ידי האימפריה האות'מנית. עד העלייה הראשונה (1881) כונה היישוב היהודי בא"י, "היישוב הישן". היישוב הישן היה מחולק לשני מחנות אשכנזים וספרדים. עד בוא העליות הגדולות מאירופה בסוף המאה ה19 נהנו הספרדים מגרמניה בשליטה מוחלטת בארץ.
אנשי היישוב הישן עסקו בלימוד תורה והתקיימו מכספי ה"חלוקה". הם ישבו הארבעת הרי הקודש (טבריה, צפת, ירושלים וחברון)
|
|
|
|
|
|
|
|
מושבה – עליית האיכרים
מאפייני המושבה:
- משק פרטי – המושבה היא משק חקלאי פרטי המבוסס על בעלות פרטית על הקרקע, רווח פרטי ובית פרטי
- חקלאות – המושבות עסקו בגידולי שדה (חיטה שעורה וכו') שונים, מטעים ובהמשך גידלו גפנים
- עבודה שכירה – האיכר העסיק פועלים שכירים, ערבים בדרך כלל, כדי לעבד את אדמתו
- ניהול עצמי ומוסדות – כל מושבה התנהלה על פי מערכת חוקים משלה, ספר תקנון מחייב, וועד מנהל וכן היו בה מוסדות ציבוריים כמו בתי כנסת, בתי ספר וקופות חולים
מאפייני הקיבוץ
- משק שיתופי – הקבוצה (קיבוץ) היא משק חקלאי שיתופי המבוסס על בעלות שיתופית של הקיבוץ על הקרקע, רווח שיתופי של הקיבוץ ובית שיתופי של הקיבוץ
- חקלאות – סוג החקלאות וסוג הגידול תלוי בקיבוץ
- עבודה בשביל הקיבוץ – האיכר העסיק פועלים שכירים, ערבים בדרך כלל, כדי לעבד את אדמתו
- חלוקה שוויונית – חלוקה שוויונית של רכוש וכסף