יום שני י_ז חשוון

החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב

נתעסק במאה ה17-18

העם היהודי בגלות

לפני הקמת התנועה היהודית הלאומית – היהודים קיימו אורח חיים דתי כקהילה אוטונומית:

החברה היהודית מתקופת התלמוד ועד המאה ה-18 ראתה במסורת, בקיום הלכות, המנהגים והאמונות שמקורם בדורות הקודמים, את הערובה\הביטחון להמשך קיומו של העם היהודי בגלות.

השפעת תנועות ההשכלה והחילון על צמיחת התנועה הלאומית היהודית

היהודים בגולה האמינו שעליהם "לקחת את גורלם בידיהם" ולהאבק למען שיפור במצבים האישי והלאומי.

בדומה ללאומים אחרים באירופה, הם אימצו את רעיונות ההשכלה והחילון אשר הובילו לשינוי בבסיס האמונה היהודית והובילו לצמיחתה של תפיסה לאומית יהודית.

היהודים האמינו שאסור להם להיות פאסיביים ולחכות לגאולה, ועליהם לפעול בעצמם למען קידום הלאומיות היהודית.

היהודים האמינו שהפתרון ל"בעית היהודים" צריך להיות פתרון לאומי-חילוני בידי החברה ולא פתרון בידי האל